מאמר זה עוסק בתופעת החרמות והנידוי החברתי בילדים ובני נוער, במאמר נסקר את ההיקף בישראל ובעולם ונספק נתונים סטטיסטיים מבהילים ביותר. המאמר מתמקד בחשיבות המודעות לחרם ולנידוי ובידוד חברתי.
בשנים האחרונות תופעת הנידוי החברתי בילדים ובני נוער בגילאים הולכת ותופסת תאוצה באופן מעורר אימה. האם ישראל שומרת על הפרופיל החברתי שלה או שכך נדמה לנו? במאמר הזה, ניוודע לנתונים הסטטיסטיים המאפשרים לנו מבט מעמיק לתופעה זו בארץ ובעולם.
החשיבות של תופעת ה"חרם" עשויה להיראות זניחה ושולית למי שאינו מתעמק בנתונים. אך על פי מחקרים אחרונים של ארגונים בינלאומיים, כ-30% מהילדים ובני נוער בעולם חוו פעמיים ויותר נידוי חברתי בחייהם הצעירים. בישראל, המציאות דומה לממוצע העולמי, וכ-25% מהילדים והנוער מדווחים על חוויות של נידוי חברתי או חרם לרמותיו השונות.
כדי להבין את המשמעות המוחלטת של נידוי חברתי, נסתכל על מדיניות ילדים במדינות שונות. למשל, בשוויץ הושקה מדיניות שמגדילה את ההבנה החברתית של התלמידים ומקנה להם כלים להתמודד עם נידוי חברתי. בישראל, רק בשנים האחרונות החלו פעולות להעלאת המודעות כדי לקדם תודעה ושינוי.
נתונים ישראלים מקומיים: לפי סקרי הבריאות הלאומית בישראל, המצב בבתי הספר ובתיכונים בשנים האחרונות במיוחד- הולך ומידרדר, בין השאר כתוצאה מהשפעות המסכים והרשתות החברתיות. ב2022 פורסם ב ynet נתון מבהיל: כי 24 ילדים מתחת לגיל 14 התאבדו בישראל במהלך 4 שנים כתוצאה מבריונות, התעללות חברתית וחרם. וב2020 פורסם מאמר ב"גלובס" שכותרתו:.
אלימות חברתית הורגת ילדים יותר מסרטן ואף אחד לא עושה כלום
לכן אנו בחרנו להרים את הכפפה ולנסות למזער ולהקטין את ממדי התופעה אנחנו מאמינים כי פעילות ODT והדרכה מאנשי מקצוע מומחים בתחום יכולה למזער את הנזקים ולתת כלים לשינוי ושיפור הן אצל הילד המוחרם והן לכלל הקבוצה.