מחקר אחד מדגיש את החשיבות של פיתוח כישורים אנטי-חרמות בקרב בני נוער על מנת למנוע את היווצרות החרמות. המחקר מציין כי מערכות חינוכיות רבות מתמקדות בהכשרה של מורים וצוותים חינוכיים לזיהוי ותגובה לחרמות, אך יש חשיבות רבה גם לפיתוח כישורים פנימיים של התלמידים עצמם, כגון עמידות נפשית, זיהוי רגשות ותקשורת בין-אישית (Mukasheva et al., 2020).
מחקר נוסף עוסק בהשפעת ההתעללות החברתית על תלמידי מכללות בבוטן, ומציין כי חרמות נובעים לא רק מהתנהגויות שליליות של התוקפים אלא גם מחולשות של הקורבנות מבחינת כישורים חברתיים ועמידות נפשית. המחקר מציין כי חרמות משפיעים על הקורבנות הן כקרבנות והן כמתעללים פוטנציאליים בעתיד (Choden et al., 2019).
מחקר נוסף מצביע על כך שחרמות ותוקפנות חברתית הם גורמים מכריעים בהתהוות האישיות הפלילית של צעירים. המחקר מדגיש כי חרמות משפיעים באופן שלילי על יכולת ההתאמה החברתית של הקורבנות, גורמים לעלייה ברמות החרדה והדיכאון, ואף יכולים להוביל למחשבות והתנהגויות אובדניות (Sakhatova, 2021).
מחקרים מצביעים על ההשפעות הקשות של חרמות על בריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער. חרם משפיע באופן ישיר על רמות הדיכאון והחרדה, ומגביר את הסיכון למחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית (Man et al., 2022).
ההשפעות של חרמות נמשכות גם לטווח הארוך. הקורבנות סובלים מבעיות נפשיות ופיזיות גם שנים לאחר האירועים, כולל פגיעות בתפקוד החברתי ובבריאות הכללית (Koeppel & Bouffard, 2012).
חרמות הם תופעה מזיקה בעלת השפעות נרחבות על הבריאות הנפשית והפיזית של הקורבנות, וכן על החברה בכללותה. באמצעות הבנת המנגנונים והסיבות להיווצרות החרמות, ניתן לפתח תוכניות מניעה והתערבות שיסייעו בצמצום התופעה ובשיפור הבריאות הכללית של התלמידים.